top of page
main banner23.jpg

ספר שירים, 3 אסופות , בקרוב

"הסדקים שלי
מחכים
לאור שלך".

בספר השירים "את האור הכי גדול ראיתי בעיניים עצומות" יש 3 אסופות: אור, רווח ואינסוף.

כולן בהשראת התניא.

גם ספר זה משלב שירה ויצירה. הוא יירקם לאט, ממש כך. ארקום כל שיר בעצמי, בעבודת יד, בחוט ומחט.

השירים לא יודפסו בפונט, אלא ייוולדו בתך, יונחו על נייר,

יונצחו בצילום ויהפכו לספר.

בצד אחד של הדף – השיר הרקום

ובצידו השני, ייחשף הצד הלא מתוכנן, האקראי, הפרוע, שמייצג היטל מופשט של הכתוב.

תהליך עבודה מהווה מטאפורה לחיים עצמם, מצד אחד ניסיון לסדר ולארגן ומצד שני קבלת האקראיות וחוסר הודאות.

זהו פרויקט ארוך טווח, שילווה אותי בשנים הקרובות.

וזה לא הכול,

הולך ומתגבש אצלי רעיון למיזם קהילתי־יצירתי חדש.

אני חולמת על מסע משותף לנשים, מסע של מילים ושל דימויים.

בהמשך הדרך אזמין נשים שרוצות להצטרף אליי, לרקום שיר שלי (או שיר מקורי שלהן, בנושאי האסופות)

להיות חלק מהספר — ממש, פיזית, ברקמה שלהן, בשחור לבן, בקולן.

הפרויקט רק בראשית דרכו, ואופן שילוב קהילת היוצרות עדיין לא מגובש אצלי, כשיגיע הרגע, אוציא קול קורא. עד אז, את מוזמנת להישאר קרובה:

אני מזמינה אותך להצטרף לקהילה שקטה בוואטספ שבה אני שולחת הגיגים, השראות, המלצות על תערוכות והודעות על קולות קוראים – גם שלי.

ללא שם (1000 x 1000 פיקסל) (1000 x 2000 פיקסל)_edited.png
strip3.jpg

איך אפשר ליצור ספר אומן עם שני צבעים בלבד?

ספר שיפתיע? שירגש? שיהיה רב־מימדי?

הדרך התבהרה תוך כדי תנועה – החלטתי לרקום את השירים שלי על נייר ממוחזר.

הנייר יהיה בהיר – שלל  גוונים לבנבנים.

הרקמה תהיה בחוט שחור – חוט תפירה, רקמה ואפילו צמר.

אציג את השירים שלי בדרכים יצירתיות, אשחק עם הטיפוגרפיה ואהפוך את הכתוב לחוויה חזותית.

מוזמנת להצטרף אליי למסע המרתק של חקר ויצירה.

אני ממשיכה להאמין בכוח של ספרי אומן, ובהוצאה עצמאית שמונעת מאמונה עמוקה ביצירה ובדרך.

מירב שקד

1.jpg

איך נולד הרעיון של הספר?

ספר האומן הראשון שלי "ניסים קורים בדיוק בזמן הנכון", הוא לונה פארק של יצירות בצבע. שפע דימויים ויזואליים לצד שירים שכתבתי.

בספר אני מארחת אומניות נוספות שיצרו בהשראת אחד משיריי.

לאחר שיצא לאור, זכה ספר הביכורים שלי להערכה רבה ועלתה בי התהייה – מה הלאה? האם זו הייתה הצלחה חד־פעמית? אולי מזל של מתחילים?

בחרתי שלא לתת לפחד לנהל אותי, אלא לסמוך על היצירתיות שלי ולהציב לעצמי אתגר חדש.

גם כשהרעיון לא היה בהיר, ידעתי מניסיון – פריצות הדרך שלי מגיעות דווקא מתוך מגבלות.

וכך נולד הקונספט, ספר שונה, בשחור־לבן.

bottom of page