שירה והגות על מחסומי כתיבה ויצירה

"כוח הכבידה של הירח
מעלה ומוריד
את
גובה פני הים שלי.
משתפלת וגואה."

בהתרגשות רבה אני מגישה לכם ספר שמכניס אתכם לחדרי הנפש שלי,
ספר שחושף איך אני חושבת ואיך אני כותבת -

רוב השירים נכתבו עם דימויים מעולם המים, אבל לא כולם
היובש והחוסר העלה בי מטאפורות שונות וגם הגאות שמביאה איתה מקצב סוער הציפה אלגוריות מגוונות

הספר הזה הוא בעצם שיחה ביני ובינכם, החלפת מחשבות, רגשות, חוויות, שאלות...
נצא לדרך?

ספר מדהים, בטח שאני רוצה

מירב שקד

כְּרִית – שם עצם, זכר
המילה 'כְּרִית' או הצירוף 'אזור הכרית' הוא אזור בחוף ים, נחל או אגם, המושפע מתהליכי גאות ושפל. בזמן הגאות הוא מכוסה מים, ובזמן השפל חשוף לאוויר.

ב-7.10, כשפרצה המלחמה ואבדו לי המילים - נלחצתי.

הרי הכתיבה היא השגרה, עמוד התווך שלי ובשנים האחרונות גם המקצוע.

עצובה ושבורה מהמלחמה הנוראית שפרצה בשמחת תורה באוקטובר 2023 והפתיעה את כולנו, נכנסתי להלם וגם לאלם.
לי? אבדו המילים? לכתוב עבורי זה כמו לנשום. מה אעשה עכשיו?

בתחילה הרגשתי מצוקה, לזה הצטרפו מיחושים פיזיים וייאוש. פחד ש"זה" לא יחזור לעולם. בתוך ה"אין" החלול איך אפשר לדמיין את ה"יש"? השבועות עברו ללא שינוי.
יום אחד פתחתי את המחשב, במייל חיכה לי ניוזלטר מטעם העירייה, סדנת כתיבה עם מנחה שאני לא מכירה בנושא "נחמה". נרשמתי. כמו ניסיון אחרון לתת לזה צ'אנס, לא באמת מתוך אמונה שהמהלך הזה יציל אותי. אבל מה יכול להיות? מקסימום אשאר בסטטוס "לא כותבת".

חייבת את הספר הזה

!גם ספר וגם מסיבת השקה

"בגלל המלחמה
נאלמתי,
למרות שבקושי שמעתי
ובקושי נחשפתי
נותרתי
חסרת מילים,
שבורה."

ספר מדהים, בטח שאני רוצה

אלם

מחסירה

שלווה בארמונותיך

הגעתי למפגש הראשון עם אפרת קוזין. התחלתי בחיבור לעצמי ולמצב – בתוך הכתיבה הסכמתי להודות שאני באבל לאומי ואישי. כמה שירים להשראה ותרגילי כתיבה יצרו תנועה פנימית קלילה, חיווט מחודש בין תחושות ומחשבות לבין יד, עט ודף.

בהתחלה הכתיבה היתה קצת צולעת, אך לאט לאט חזרו אלי המילים. חזרתי לכתוב. זה עבד. לא נתתי ציונים לעצמי. חיבקתי את התנועה המחודשת.

בתום 4 מפגשים הסכר נפתח והזרם פרץ החוצה, שיר ועוד שיר ועוד ועוד. פרץ של כתיבה הוליד את הספר הזה שעוסק במחסומי כתיבה ומתאר את הסבל שבשפל ואת שכרון החושים וההצפה בזמן הגאות כשהשירים נכתבים מעצמם.